קרן חירום משפחתית: כמה כסף צריך בצד ואיפה כדאי להחזיק אותו

המכונית מתקלקלת בדיוק בשבוע שבו המקרר מפסיק לעבוד. מקום העבודה מודיע על צמצומים. טיפול שיניים שלא תוכנן מגיע עם הצעת מחיר של כמה אלפי שקלים. כל אחד מאיתנו מכיר את הרגעים האלה, והשאלה היא לא אם הם יקרו אלא מתי. ההבדל בין משפחה שעוברת אותם בשקט יחסי לבין משפחה שנקלעת למינוס עמוק ולהלוואות יקרות הוא לעיתים קרובות דבר אחד: קרן חירום. במאמר הזה נסביר מה היא בדיוק, כמה כסף כדאי לשים בה, איך בונים אותה גם כשנדמה שאין מאיפה, ואיפה נכון להחזיק אותה.

מה זו קרן חירום ובמה היא שונה מחיסכון רגיל

קרן חירום היא סכום כסף שנועד אך ורק למצבים בלתי צפויים ודחופים. היא לא מיועדת לחופשה, לרכב חדש או לשיפוץ המטבח, גם אם אלה חשובים. ההגדרה הזו חשובה, כי ברגע שהקרן משמשת למטרות אחרות היא מפסיקה למלא את התפקיד שלה. כשיגיע רגע האמת, היא פשוט לא תהיה שם.

בניגוד לחיסכון לטווח ארוך, שבו המטרה היא להשיג תשואה לאורך שנים ולכן אפשר לקחת סיכון מסוים, בקרן חירום המטרה היא זמינות ויציבות. הכסף צריך להיות נגיש תוך ימים ספורים לכל היותר, ובלי חשש שערכו ירד דווקא בתקופה שבה תצטרכו אותו. תשואה היא שיקול משני כאן.

כמה כסף צריך להיות בקרן

ההמלצה המקובלת בקרב אנשי מקצוע בתחום הפיננסים היא סכום שמכסה בין שלושה לשישה חודשי הוצאות שוטפות של משק הבית. שימו לב: מדובר בהוצאות ולא בהכנסות. אם המשפחה מוציאה בחודש סכום מסוים על דיור, מזון, חשבונות, תחבורה וביטוחים, את הסכום הזה מכפילים במספר החודשים.

המספר המדויק תלוי ביציבות התעסוקתית ובמבנה המשפחה. שכירים עם קביעות יחסית ושני מקורות הכנסה במשק הבית יכולים להסתפק בקצה התחתון של הטווח. עצמאים, משפחות עם מפרנס יחיד, מי שעובד בענף תנודתי או מי שיש לו בעיה רפואית כרונית במשפחה ירצו לשאוף לקצה העליון ואף מעבר לו. גם בעלי דירה צריכים לקחת בחשבון תיקונים גדולים, שאצל שוכרים מוטלים בדרך כלל על בעל הבית.

איך בונים את הקרן כשנדמה שאין מאיפה

לראות סכום של כמה עשרות אלפי שקלים כיעד יכול להיות מייאש. לכן כדאי לפרק את המטרה לשלבים. היעד הראשון יכול להיות צנוע: סכום שמכסה הוצאה בלתי צפויה טיפוסית, כמו תיקון רכב או מכשיר חשמלי. כבר הסכום הזה מונע את הצורך לפרוס תשלומים או להיכנס למינוס. אחרי שמגיעים אליו, היעד הבא הוא חודש הוצאות אחד, ואז שלושה.

הדרך האפקטיבית ביותר היא אוטומציה. קבעו הוראת קבע שמעבירה סכום קבוע לחשבון החיסכון יום אחרי כניסת המשכורת, כך שהכסף בכלל לא נראה בעובר ושב. אפילו סכום קטן, שמתמיד חודש אחרי חודש, מצטבר מהר יותר ממה שנראה. בנוסף, כדאי להפנות לקרן הכנסות חד פעמיות: מענק, החזר מס, בונוס או כסף שהתקבל במתנה. גם מכירת חפצים שאינם בשימוש יכולה לתת דחיפה ראשונית.

איפה כדאי להחזיק את הכסף

כאמור, השיקולים העיקריים הם נזילות ושמירה על הקרן. הנה כמה אפשרויות נפוצות, לכל אחת יתרונות וחסרונות:

• פיקדון בנקאי קצר טווח או פיקדון עם נקודות יציאה תכופות: סיכון נמוך מאוד, אך כדאי לבדוק את תנאי השבירה המוקדמת.
• קרן כספית: מכשיר השקעה סולידי שמשקיע באפיקים קצרים מאוד, עם נזילות של ימים ספורים ותשואה שמשקפת בקירוב את ריבית בנק ישראל.
• חשבון חיסכון נפרד בבנק: הפתרון הפשוט ביותר, אך לעיתים עם תשואה נמוכה מאוד.
• חלוקה בין כמה אפיקים: חלק קטן נזיל לגמרי לשימוש מיידי, והשאר באפיק עם תשואה מעט גבוהה יותר.

מה פחות מתאים לקרן חירום? השקעה במניות או בקרנות מחקות מדדים מנייתיים. הן יכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל ירידות חדות בשוק מתרחשות לא פעם בדיוק בתקופות של משבר כלכלי, שבהן גם הסיכוי לאבד מקום עבודה עולה. מכירה בהפסד כדי לממן הוצאה דחופה היא בדיוק מה שקרן חירום אמורה למנוע. גם קרן השתלמות שאינה נזילה או חיסכון פנסיוני אינם מתאימים כקרן חירום, בשל ההגבלות על המשיכה ואפשרות לחיוב במס.

מתי מותר להשתמש בקרן, ואיך ממלאים אותה מחדש

כדאי לקבוע מראש, יחד עם בן או בת הזוג, מה נחשב חירום. אובדן הכנסה, הוצאה רפואית דחופה, תיקון חיוני בבית או ברכב שבלעדיו אי אפשר לתפקד, אלה מקרים ברורים. מבצע על טלוויזיה, חופשה במחיר טוב או מתנה לאירוע אינם חירום, גם אם הם מרגישים דחופים באותו רגע. שאלה פשוטה שעוזרת: האם ההוצאה הזו הכרחית, דחופה ובלתי צפויה? אם התשובה לאחד מהשלושה שלילית, כנראה שזה לא מקרה לקרן.

אחרי שימוש בקרן, המשימה הראשונה היא למלא אותה מחדש. אפשר להגדיל זמנית את ההוראה החודשית או להקפיא לתקופה קצרה חלק מהחיסכון למטרות אחרות. העיקר הוא לא להשאיר את הקרן חסרה לאורך זמן, כי האירוע הבלתי צפוי הבא עשוי להגיע מהר.

קרן חירום וחובות: מה קודם למה

שאלה שעולה לעיתים קרובות היא האם לבנות קרן חירום כשיש חובות פתוחים. התשובה המקובלת היא לבנות קודם קרן חירום בסיסית וקטנה, ורק אז להתמקד בפירעון החובות היקרים כמו מינוס בחשבון והלוואות בריבית גבוהה. בלי כרית ביטחון מינימלית, כל הוצאה בלתי צפויה תחזיר אתכם לנקודת ההתחלה. אחרי סגירת החובות היקרים, ממשיכים להגדיל את הקרן לסכום המלא. מכיוון שכל משפחה שונה, מי שמתלבט כיצד לחלק את הכסף בין חיסכון, החזר חובות והשקעה ירוויח משיחה עם יועץ פיננסי או יועץ השקעות מוסמך.

לסיכום, קרן חירום היא אולי הכלי הפיננסי הכי פחות זוהר, אבל גם אחד החשובים. היא לא מייצרת תשואות מרשימות, אבל היא קונה משהו יקר יותר: שקט נפשי וחופש לקבל החלטות בלי לחץ. התחילו ביעד קטן, הפכו את החיסכון לאוטומטי, החזיקו את הכסף באפיק נזיל וסולידי, והגדירו מראש מתי משתמשים בו. בפעם הבאה שהמכונית תשבות, זה יהיה עניין טכני ולא משבר.