בדידות בגיל השלישי: איך בונים מחדש קשרים חברתיים ושגרה משמעותית

הילדים גדלו ועזבו את הבית, החברים מהעבודה כבר לא נפגשים כל יום, ולעיתים בן הזוג או חברים קרובים הלכו לעולמם. אנשים רבים בגיל השלישי מוצאים את עצמם פתאום עם הרבה זמן פנוי ועם מעט אנשים לחלוק אותו איתם. בדידות איננה רק תחושה לא נעימה. אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתייחסים אליה כיום כגורם שמשפיע על הבריאות הגופנית והנפשית, ועל איכות החיים בכלל. החדשות הטובות הן שאפשר להתמודד איתה, וגם בגיל מבוגר ניתן ליצור קשרים חדשים ומשמעותיים.

בדידות ולבד אינם אותו דבר

חשוב להבחין בין בדידות לבין חיים לבד. יש אנשים שגרים לבד ומרגישים מחוברים מאוד, עם רשת עשירה של חברים, משפחה ופעילויות. לעומתם, יש אנשים שחיים בבית מלא ובכל זאת מרגישים בודדים, משום שאין להם מישהו שבאמת מבין אותם או שאפשר לשתף אותו.

בדידות היא הפער בין הקשרים שאדם רוצה לבין הקשרים שיש לו בפועל. לכן הפתרון איננו בהכרח להקיף את עצמך באנשים, אלא למצוא קשרים שמרגישים משמעותיים. לפעמים חבר אחד קרוב, שאפשר לדבר איתו בכנות, שווה יותר מעשרות מכרים שטחיים.

למה זה משפיע על הבריאות

בדידות ממושכת קשורה לשינה פחות טובה, לירידה בפעילות הגופנית, להרגלי תזונה פחות בריאים ולעלייה בתחושות של דכדוך וחרדה. אנשים בודדים נוטים פחות לפנות לרופא בזמן, ופחות להקפיד על נטילת תרופות. כמו כן, מחקרים רבים קושרים בין מעורבות חברתית לבין שמירה טובה יותר על התפקוד הקוגניטיבי.

ההבנה הזאת חשובה, משום שהיא הופכת את הטיפול בבדידות מעניין של נוחות לעניין של בריאות. בדיוק כמו שמקפידים על תזונה ועל פעילות גופנית, כדאי להשקיע גם בקשרים החברתיים, ולהתייחס אליהם כחלק מהשגרה הבריאה.

להתחיל מהקשרים הקיימים

לפעמים הצעד הקל ביותר הוא לחדש קשרים שהתרופפו. חבר ותיק מהשכונה, בן דוד שלא דיברנו איתו שנים, או שכנה שמחייכים אליה במעלית. שיחת טלפון פשוטה, הזמנה לקפה או הצעה להליכה משותפת, יכולות לפתוח מחדש דלת שנראתה סגורה.

כדאי גם לחזק את הקשר עם בני המשפחה הצעירים. נכדים, למשל, יכולים ליהנות מאוד ממפגש קבוע עם סבא או סבתא, בין אם בפגישה פנים אל פנים ובין אם בשיחת וידאו. הקשר הבין דורי מעשיר את שני הצדדים, ומעניק למבוגרים תחושה של משמעות ושייכות.

מסגרות חברתיות בקהילה

בישראל פועלות מסגרות רבות שמיועדות לגיל השלישי. מועדונים חברתיים, מרכזי יום, חוגים במתנ"סים, אוניברסיטאות לגיל השלישי, קבוצות טיולים ופעילויות בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים. רשויות מקומיות רבות מפעילות מחלקות ייעודיות לאזרחים ותיקים, עם מגוון פעילויות בעלות סמלית.

כמה סוגי פעילויות שמתאימות במיוחד ליצירת קשרים:

• חוגי העשרה והרצאות בנושאים מעניינים
• קבוצות הליכה והתעמלות
• מקהלות וחוגי תיאטרון
• סדנאות יצירה, נגרות וגינון
• קבוצות משחק כמו ברידג', שחמט ושש בש

היתרון של פעילות קבועה הוא שהמפגש החוזר עם אותם אנשים יוצר בהדרגה היכרות וקרבה, בלי הלחץ של ניסיון ליצור חברות באופן ישיר.

התנדבות כמקור למשמעות

אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות היא התנדבות. כאשר אדם נותן מזמנו ומהניסיון שלו לאחרים, הוא מרוויח לא רק קשרים חדשים אלא גם תחושה של ערך ותרומה. מבוגרים רבים מתנדבים בבתי ספר, בבתי חולים, בעמותות סיוע, בספריות ובארגונים קהילתיים.

הניסיון המקצועי והחיים שנצברו לאורך השנים הם משאב יקר. פנסיונרים שעבדו כמורים, כמהנדסים, כאחיות או כבעלי עסקים, יכולים לחנוך צעירים, לסייע לעסקים קטנים או ללמד מיומנויות. ההתנדבות יוצרת שגרה, מטרה וסיבה לקום בבוקר.

הטכנולוגיה כגשר

למי שמתקשה לצאת מהבית בגלל מגבלות בריאותיות או מרחק, הטכנולוגיה יכולה להיות גשר חשוב. שיחות וידאו עם המשפחה, קבוצות וואטסאפ של חברים, הרצאות מקוונות וקבוצות עניין ברשת, מאפשרות לשמור על קשר ולהיחשף לתכנים חדשים.

מי שאינו מרגיש בנוח עם טכנולוגיה יכול להיעזר בבני משפחה, או להשתתף בסדנאות להכשרה דיגיטלית שמוצעות במרכזים קהילתיים. חשוב לזכור עם זאת שהקשר הדיגיטלי הוא השלמה ולא תחליף למפגשים פנים אל פנים, וכדאי לשלב בין השניים כשאפשר.

בעלי חיים ושגרה יומית

עבור חלק מהמבוגרים, בעל חיים הוא מקור לחברה, לשגרה ולתחושת אחריות. כלב קטן, למשל, מחייב יציאה לטיולים, ולעיתים קרובות מוביל גם לשיחות עם שכנים ועם בעלי כלבים אחרים. חתול או ציפור יכולים להעניק נוכחות חמה בבית. כמובן שכדאי לשקול את היכולת הפיזית והכלכלית לטפל בבעל החיים לאורך זמן.

גם שגרה יומית מובנית עוזרת להתמודד עם תחושת הריקנות. קימה בשעה קבועה, יציאה מהבית לפחות פעם ביום, ארוחות מסודרות ופעילות מתוכננת לכל יום בשבוע, יוצרים מסגרת שמונעת מהימים להתמזג זה בזה.

מתי לבקש עזרה

לעיתים בדידות מתמשכת מלווה בדכדוך, בחוסר עניין בדברים שבעבר גרמו להנאה, בהפרעות שינה ובירידה בתיאבון. במקרים כאלה ייתכן שמדובר בדיכאון, שהוא מצב רפואי שניתן לטפל בו. חשוב לשתף את רופא המשפחה, שיוכל להפנות לטיפול מתאים.

גם בני המשפחה צריכים להיות ערניים לשינויים במצב הרוח של הורים מבוגרים. שיחה כנה ותומכת, בלי ביקורת ובלי לחץ, יכולה לעזור לאדם המבוגר להכיר בקושי ולקבל עזרה. גורמי רווחה ועובדים סוציאליים ברשות המקומית יכולים גם הם לסייע ולכוון למסגרות מתאימות.

לסיכום, בדידות בגיל השלישי נפוצה, אבל היא איננה גזירת גורל. חידוש קשרים ישנים, הצטרפות למסגרות קהילתיות, התנדבות, שימוש מושכל בטכנולוגיה ושגרה יומית מובנית, יכולים להחזיר תחושה של שייכות ומשמעות. אף פעם לא מאוחר מדי להכיר חברים חדשים ולהתחיל פרק חדש.